דוקמצי נ' סדש בית שמש בע"מ

פסק דין

1) עניינה של התביעה הוא עתירת התובע לקבל פיצוי עבור נזק שנגרם לרכבו בשל סולר מהול במים. התובע עותר לפיצוי בגובה 33,100 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3) התובע טוען בכתב תביעתו, כי ביום 2.2.12 מילא את מיכל רכבו (מונית) בסולר בתחנת דלק של הנתבעת בבית שמש. לטענת התובע, כיומיים לאחר מכן (ימי שישי ושבת שבהם הרכב לא נסע) נגרם נזק לרכב שהביא להשבתתו. התובע טוען, כי הרכב הובהל באמצעות גרר למוסך ובו שהה מיום 5.2.12 עד יום 22.2.12. התובע טוען, כי מהבדיקות שנעשו, נמצא כי הנזק נגרם מסולר מהול עם מים בכמות חריגה. התובע מקשר בין הנזק שנגרם לרכבו לבין הסולר שצרך רכבו מהנתבעת. לכתב תביעתו צירף התובע מסמכים שלדידו מאשרים את טענתו כי נגרם נזק לרכבו בשל האמור.

4) הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי מוכחש הנטען מפי התובע. הנתבעת טוענת, כי מוכחש כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין האירוע הנטען, שאף הוא מוכחש. לטענת הנתבעת, בתחנה שלה מתבצעות בדיקות באורח שוטף, כך שאין זה סביר כי התובע תדלק את מיכל מכוניתו בדלק מהול במים שמקורו בתחנת הנתבעת. הנתבעת טוענת, כי על התובע היה לצרף חוות דעת להוכחת קיומו של קשר סיבתי, וכי אין במסמכים שצירף כדי לבוא במקום חוות דעת.

דיון והכרעה

5) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק, לרבות צרופות כתב התביעה שהוגשו, ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

6) לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הסבריהם, והתרשמתי מדבריהם - אני מבכר את גרסת נציג הנתבעת על גרסת התובע. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי. בעיקר, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המעשה או המחדל של הנתבעת לבין הנזק שנגרם לרכבו, ודוק: לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בשלושת רבדיו: ברובד הראשון - על התובע להוכיח כי מילא מיכל רכבו בסולר אצל הנתבעת; ברובד השני - על התובע להוכיח כי הסולר האמור היה מהול במים; וברובד השלישי - על התובע להוכיח כי הסולר המהול במים כאמור הביא לנזק ברכבו.

7) ממכלול התמונה שהונחה לפניי, ברי שלא ניתן לקבוע כי הוכחו טענות התובע בשלושת הרבדים האמורים. למעשה, גם אם נניח שהוכח כי התובע מילא את מיכל רכבו בסולר אצל הנתבעת [קבלה - נספח לכתב התביעה], טרם הוכח במשפט כי זה היה מהול במים וכי זה היווה גורם הנזק לרכבו. בשאלה מקצועית כגון-דא, דומה כי נכון היה לצרף דעה מקצועית שתדון בשאלת הקשר הסיבתי האמור.

8)לזאת יש להוסיף את התהייה לפיה התביעה הוגשה לבית המשפט בשלהי שנת 2013 (ביום 29.12.13), קרוב לשנתיים לאחר מועד האירוע, כך שממילא קם קושי רב ונטל כבד על התובע בשחזור ובדיקת את אשר אירע, ודאי שהאמור יפה גם בעניינה של הנתבעת אשר נפגמת יכולתה לבצע את הבדיקות הנדרשות ולהתגונן כראוי בשל חלוף הזמן כאמור. בהקשר זה מקובלים עליי דברי נציג הנתבעת בדיון לפניי בזו הלשון: "בזמן אמת הלקוח לא פנה אלינו כדי שנבדוק אצלנו את מצב הרכב, את הנוזל במכלים ועל פי חוקי מנהל הדלק בודקים ברגע שיש תאונה בודקים את פיית התדלוק, הנוזל שיוצא מהתחנה עצמה" [שורות 27-29, עמוד 1 בפרוטוקול]. כאשר התובע נשאל לעניין זה, השיב בזו הלשון: "היו לי עניינים נוספים ולא היה לי כסף לעורכי דין" [שורה 31, עמוד 2 בפרוטוקול].

9)אם לא די בכך, התובע טען לפני בדיון כי ידוע לו שרכבים נוספים שבהם אירעה אותה בעיה אשר אירעה ברכבו, אך אלו טופלו במסגרת אחריות הרכב אצל המוסך המורשה [שורות 1-8, עמוד 3 בפרוטוקול], וגם כאן יש לתהות, מדוע לא בדק התובע תחילה לברר את שאלת האחריות על הרכב, במיוחד משמדובר ברכב חדש כדבריו, וכן בשים לב לכך שלדידו תוקנו רכבים כאמור.

10) כאמור, התובע לא הוכיח את תביעתו בכלל זה, לא הוכיח קיומה של עילת תביעה נגד הנתבעת ולא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מעשי הנתבעת לבין הנזק שנגרם לרכבו. יתר על כן, לא הוכח בתביעה גובה הנזק שנגרם. יושם אל לב, כי התביעה הוגשה על סך 33,100 ₪, בעוד לפי חשבונית שצירף התובע לכתב תביעתו, נראה לכאורה, כך עלות התיקון שבוצעה הנה בסך 3,015 ₪, הפרש שאינו מוסבר.

11) על כן, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות, ללא חיוב בהוצאות.

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ד, 03 יולי 2014, בהעדר הצדדים.